פסק דין בתיק ת"א 25577-09-10

כספי ההלוואה הועברו לחשבונו של לוי באותו הבנק, אך הוא משך אותם מיד לאחר הפקדתם, במקום להעבירם לחשבון ההלוואה. האם בנסיבות אלה יופטר שמעון מערבותו?

2.       בתאריך 29.8.07 פתח הנתבע 1 חשבון עו"ש שמספרו 8080 בסניף התובע (להלן גם:"הבנק"). במסגרת הפעילות בחשבון, נטל הנתבע 1 (להלן:"הלווה"), ביום 28.11.0 הלוואה בסך 120,000 ש"ח. הנתבע 2 ערב להלוואה.

בתאריך 19.1.2011 ניתן פסק דין נגד הלווה על מלוא סכום החוב, הכולל יתרות חובה בחשבון העו"ש ויתרות בחשבונות הלוואה.

התביעה נגד הנתבע 2 (להלן:"הנתבע") הינה בגין יתרת החוב בחשבון ההלוואה, אשר הסתכמה בתאריך 4.9.10 ב- 93,200 ש"ח.

3.       חשבונו של הלווה בבנק נפתח לבקשתו, לאחר שהתובע זכה במכרז למתן הלוואות בתנאים מועדפים לעובדי מדינה. הלווה, שהינו עובד מדינה, ביקש להעביר את חשבונו מבנק הפועלים אל סניף התובע בעכו. לצורך כך, ניתנה לו ההלוואה נשוא התביעה "כהלוואת התארגנות". מספר חודשים עובר לפתיחת החשבון אצל התובע, נטל הלווה הלוואה בסך 80,000 ש"ח בבנק הפועלים, ואף שם חתם הנתבע כערב לאותה הלוואה.

4.       משלא עמד הלווה בתשלומי החזר ההלוואה, הגיש התובע תביעה נגדו ונגד הערב. באותו זמן לערך, הוגשה תביעה נגד השניים גם על ידי בנק הפועלים. בתביעה שהגיש בנק הפועלים ניתן נגד הערב פסק דין בהעדר הגנה, ולשם ביצועו הוטלו עיקולים על משכורתו. אז דאג הלווה לסילוק החוב לבנק הפועלים במלואו, ושיפה את הערב בגין הסכומים שנאלץ לשלם לבנק הפועלים.

דיון בטענות הנתבע:

5.       לטענת הנתבע, במעמד החתימה על כתב הערבות, אמרה לו פקידת הבנק בפניה חתם על הסכם הערבות, כי ההלוואה שנטל הלווה מיועדת לסילוק חובות הלווה בבנק הפועלים, וכי כספי ההלוואה יועברו לחשבון הלווה בבנק הפועלים לצורך סילוק חובו שם. לטענתו, חתם על הערבות רק משום שהבין כי סכום ההלוואה מיועד לסילוק חובותיו הקיימים של הלווה בבנק הפועלים, ולשם הפחתת ההתחייבויות החודשיות הרובצות על כתפיו. לטענתו, חודשים ספורים לפני הגשת התביעה, קיבל התראה מבנק הפועלים, ורק אז נודע לו כי ההלוואה בבנק הפועלים לא סולקה. לטענתו הולך שולל על ידי פקידת הבנק ועל ידי הלווה. עוד טוען הנתבע כי התובע התרשל כלפיו שעה שלא טרח לוודא שההלוואה אכן שימשה לסילוק חובות הלווה בבנק הפועלים.

6.       טענות הנתבע כוללות אם כן, טענה בגין פגם ברצונו של הנתבע בעת חתימתו על הסכם הערבות, וטענה נפרדת לפיה יש להפטיר אותו מערבותו בגין התרשלות התובע.

אדון, להלן, בכל אחת מן הטענות.

התרשלות הבנק

7.       ערב הטוען כי יש להפטיר אותו מערבותו בשל התרשלותו של הבנק, צריך להעלות טענת קיזוז, שכן אף אם ימצא בית המשפט כי הבנק התרשל, התוצאה לא תהיה ביטול הערבות, שהינה חיוב חוזי, אלא לכל היותר מתן אפשרות לקזז מול החוב שנוצר בגין הערבות את סכום הפיצוי שייפסק לטובת הנתבע בגין התרשלות הבנק (ראו לעניין זה: ד"ר רוי בר-קהן ערבות (שירז הוצאה לאור, 2006) בעמוד 308).

במקרה הנדון, לא העלה הנתבע טענת קיזוז. למרות זאת, החלטתי לדון בטענת הרשלנות לגופה.

8.       עדת התביעה, גב' מהא חליל (להלן:"מהא") הצהירה כי ההלוואה שניתנה ללווה היתה  הלוואת התארגנות, שניתנה על מנת לאפשר לו לפרוע את חובותיו לבנק הפועלים, כדי שיוכל להעביר את חשבונו אל סניף עכו של התובע.

מהא הצהירה, כי הסבירה לנתבע שהוא חותם על כתב ערבות לפיו הוא ערב למלוא סכום ההלוואה, בסך 120,000 ש"ח. עוד הסבירה לו כי מטרת ההלוואה הינה כיסוי חוב החייב בבנק הפועלים - הא ותו לאו, לטענתה.

9.       עדותה של מהא לא נסתרה, והיא מהימנה בעיני. לא הוכח כי מהא הבטיחה לנתבע שיופטר מערבותו בבנק הפועלים, ואף בלתי מתקבל על הדעת כי הבטיחה לו הבטחה מעין זו, שאין היא יכולה לערוב לקיומה. לא הוכח אף כי מהא ידעה שהנתבע ערב להלוואת הלווה בבנק הפועלים.

בחקירתו, נשאל הנתבע, מדוע לא ציין כי הוא ערב להלוואה קודמת של הלווה במקום המיועד לפרטים אלה בטופס "מידע על הערב" והשיב כי ציין עובדה זו בפני הפקידה, אך לא הסתכל בטופס (ראו עדותו בעמוד 21 לפרוטוקול שורות 27-29). אין די בתשובה זו של הנתבע להוכיח את ידיעתה של הפקידה, כאשר היא עצמה מכחישה את ידיעתה, וכאשר הדבר לא בא לידי ביטוי בטופס המידע על הערב.